שני לוחות הברית
וכבר ידוע שבני עלי חטאו בבזיון קדשים (כדאיתא בפרק במה מדליקין (צ"ל במה בהמה והוא בשבת נה, ב)), והוא אחד מהדברים שאמרו רז"ל עליהם (אבות ג, יא) אע"פ שיש בידו תורה ומעשים טובים אין להם חלק לעוה"ב, אפילו הכי דרשו רז"ל (במס' יבמות (קה, א) ופרק קמא דראש השנה (יח, א)) על פסוק (ש"א ג, יד) אם יכופר עון בית עלי בזבח ומנחה וגו', בזבח ומנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר הוא בדברי תורה ובגמילות חסדים. הא קמן שהתשובה מועלת על כל דבר פשע ועל כל חטא ורשע:
שמירת הלשון
גְּדוֹלָה תּוֹרָה יוֹתֵר מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁכֵּן דָּרְשׁוּ זַ"ל (ר"ה י"ח.): "אִם יִתְכַּפֵּר עֲוֹן בֵּית עֵלִי בְּזֶבַח וּבְמִנְחָה" (שמואל א' ג' י"ד), בְּזֶבַח וּבְמִנְחָה הוּא דְּאֵינוֹ מִתְכַּפֵּר, אֲבָל הוּא מִתְכַּפֵּר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה. וְכֵן הַכָּתוּב אוֹמֵר (ויִּקְרָא ז' ל"ז): "זֹאת הַתּוֹרָה לְעֹלָה וּלְמִנְחָה וּלְחַטָּאת" וְגוֹ' וְאָמְרוּ בִּמְנָחוֹת (ק"י.): כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, כְּאִלּוּ הִקְרִיב עוֹלָה, כְּאִלּוּ הִקְרִיב מִנְחָה, כְּאִלּוּ הִקְרִיב חַטָּאת, כְּאִלּוּ הִקרִיב אָשָׁם, כְּאִלּוּ הִקְרִיב שְׁלָמִים. וְזֶה לְשׁוֹן הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת שְׁלַח (דף קנ"ט.):
מנורת המאור
גדולה גמילות חסדים, שגזר דין ושבועה נקרע בה. כדגרסי' בפרק קמא דמס' ראש השנה אמ' שמואל בר נחמני, מנין לגזר דין שיש עמו שבועה שאינו נקרע, שנא' (שמואל א ג, יד) לכן נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עון בית עלי בזבח ומנחה. בזבח ומנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר הוא בגמילות חסדים. רבה ואביי מבית עלי הוו. רבה דעסיק בתורה חיה ארבעין שנין, אביי דעסיק בתורה ובגמילות חסדים חיה שתין שנין. ובזכות גמילות חסדים שאדם עושה מוחלין לו כל עונותיו. כדגרסי' בפרק קמא דמס' ברכות ת"ר כל העוסק בגמילות חסדים מוחלין לו על כל עונותיו, שנא' (משלי טז, ו) בחסד ואמת יכופר עון. פעם אחת היה רבן יוחנן בן זכאי מהלך בירושלם ור' יהושע אחריו. ראה בית המקדש שהיה חרב. א"ר יהושע בן לוי, אוי לנו על חורבן הבית שהיו מתכפרין בו עונותינו. אמ' לו ר' יוחנן, בני, אל ירע לך, יש לנו כפרה אחרת במקומה כמותה, ואיזו, זו גמילות חסדים, שנא' (הושע ו, ו) כי חסד חפצתי ולא זבח. וגמילות חסדים היא אחת משלשה סימנין שזרע ישראל הקדושים ניכרים בהם. כדגרסי' במ' יבמות בפרק הערל, שלשה סימנין יש באומה זו, רחמים וביישנים וגומלי חסדים. רחמנים, דכתי' (דברים יג, יח) ונתן לך רחמים, בישנים, דכתי' (שמות כ, טז) ולמען תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו, גומלי חסדים, דכתי' (בראשית יח, יט) כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט. ובזכות גמילת חסדים הב"ה נותן צדקה ושלום בארץ שנאמר (תהלים פה, יא) חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו.